בחירת אקסלרטור או חממה לסטארטאפ: הטעויות שכדאי להימנע מהן
תוכניות האצה וחממות טכנולוגיות יכולות לקדם סטארטאפ מאוד, או לגזול זמן ומניות בלי תמורה. כך בוחרים את התוכנית הנכונה.
בישראל פועלות עשרות תוכניות שמיועדות לסייע לסטארטאפים בשלבים המוקדמים: אקסלרטורים של קרנות הון סיכון ושל תאגידים, חממות טכנולוגיות שפועלות בשיתוף רשות החדשנות, תוכניות של אוניברסיטאות ותוכניות קהילתיות. חלקן משקיעות כסף תמורת מניות, חלקן מציעות ליווי ומשרדים בלבד, וחלקן מחברות את המשתתפים ללקוחות ולמשקיעים. לתוכנית טובה יש ערך עצום, אבל תוכנית לא מתאימה יכולה לגזול חודשים של זמן יקר ואחוזים מהחברה בלי תמורה ממשית. הנה הטעויות הנפוצות של יזמים בבחירת תוכנית, ואיך להימנע מהן.
ההבדל בין אקסלרטור לחממה
אקסלרטור הוא בדרך כלל תוכנית מוגבלת בזמן, של כמה חודשים, שבה קבוצת סטארטאפים עוברת יחד סדרה של סדנאות, מפגשי חונכות ופגישות עם משקיעים, ולעתים מסתיימת ביום הצגה. חלק מהאקסלרטורים משקיעים סכום קטן תמורת אחוזים מהחברה. חממה טכנולוגית, לעומת זאת, מלווה את החברה לתקופה ארוכה יותר, משקיעה בה סכום משמעותי יותר, לעתים בשילוב מימון ממשלתי, ומחזיקה בה אחוז החזקה גבוה יותר. ההבדלים האלה משפיעים מאוד על השאלה איזו מסגרת מתאימה לכל חברה.
טעות ראשונה: להצטרף לתוכנית רק בגלל השם
יש תוכניות עם מותג חזק, ומייסדים רבים רוצים להצטרף אליהן בגלל היוקרה. מותג חזק יכול לפתוח דלתות, אבל הוא לא תחליף להתאמה. תוכנית מצוינת לסטארטאפים בתחום התוכנה לארגונים לא בהכרח תועיל לחברת מכשור רפואי או לחברת חומרה. כדאי לבדוק איזה ניסיון יש לתוכנית בתחום הספציפי, אילו מנטורים ושותפים פועלים בה ומה עלה בגורל חברות קודמות שהשתתפו בה.
טעות שנייה: לא להבין כמה מניות נותנים ומה מקבלים בתמורה
תוכניות שלוקחות אחוזים מהחברה צריכות להצדיק אותם. מייסדים לפעמים מוותרים על כמה אחוזים בקלות, בלי לחשב מה השווי הגלום בעסקה ומה הם מקבלים בפועל. כדאי לחשב את הערכת השווי המשתמעת מההשקעה, להשוות לאלטרנטיבות, ולבדוק אילו שירותים ומשאבים מקבלים: כסף, משרדים, ייעוץ משפטי, גישה למשקיעים, שירותי ענן מוזלים וקשרים עם לקוחות. אם התמורה היא בעיקר סדנאות כלליות, ייתכן שהמחיר גבוה מדי.
טעות שלישית: לא לדבר עם בוגרים
הדרך הטובה ביותר להבין מה שווה תוכנית היא לשאול את מי שהשתתף בה. בוגרים יכולים לספר מה עזר באמת, מה היה בזבוז זמן, איך היו המנטורים ומה קרה אחרי שהתוכנית הסתיימה. כדאי לפנות לכמה בוגרים, לא רק לאלה שהתוכנית ממליצה עליהם, ולשאול שאלות ספציפיות. אם התוכנית מתקשה לחבר אתכם לבוגרים, זה סימן שכדאי לשים לב אליו.
טעות רביעית: להתעלם מתנאי ההסכם
ההסכם עם התוכנית עשוי לכלול סעיפים שמשפיעים על החברה גם אחרי שהתוכנית מסתיימת. למשל, זכות של התוכנית להשתתף בסבבים הבאים, הגנה מפני דילול, זכות סירוב ראשונה על מכירת החברה או התחייבות להמשיך לפעול באזור מסוים. בחממות שמשלבות מימון ממשלתי, יש גם התחייבויות כלפי רשות החדשנות, כמו תשלום תמלוגים במקרה של הכנסות ומגבלות על העברת ידע לחו"ל. חשוב לקרוא את ההסכם עם עורך דין שמכיר את התחום.
שאלות שכדאי לשאול לפני הצטרפות:
- כמה אחוזים מהחברה נדרשים, ובאיזו הערכת שווי משתמעת.
- מה בדיוק מקבלים: כסף, שירותים, משרדים וקשרים.
- מי המנטורים, וכמה זמן הם מקדישים לכל חברה.
- אילו זכויות יש לתוכנית אחרי שהיא מסתיימת.
- כמה מהחברות הקודמות גייסו סבב המשך.
טעות חמישית: להפוך את התוכנית למטרה
תוכנית האצה היא אמצעי, לא מטרה. יש מייסדים שמשקיעים זמן רב בהשתתפות בכל סדנה ואירוע, ומזניחים את העבודה החשובה באמת: פיתוח המוצר ושיחות עם לקוחות. אחרים עוברים מתוכנית לתוכנית, ואוספים תעודות במקום התקדמות. כדאי להגדיר מראש מה רוצים להשיג בתוכנית, למשל לקוחות ראשונים, משקיע מוביל או הגדרה מחודשת של המוצר, ולמדוד את ההתקדמות לפי היעדים האלה.
טעות שישית: להצטרף בשלב הלא נכון
לכל תוכנית יש שלב שבו היא מתאימה במיוחד. יש תוכניות לחברות שעוד לא בנו מוצר, ויש כאלה שמיועדות לחברות עם לקוחות ראשונים שמחפשות להתרחב. הצטרפות מוקדמת מדי עלולה לגרום לחברה להיות בחוסר התאמה ולא ליהנות מהתוכן. הצטרפות מאוחרת מדי עלולה להיות בזבוז של אחוזים על עזרה שכבר לא נחוצה. כדאי לבדוק את פרופיל החברות שהתוכנית מקבלת בדרך כלל.
טעות שביעית: לא לנצל את הרשת אחרי התוכנית
אחד הנכסים הגדולים ביותר של תוכנית טובה הוא הרשת: בוגרים, מנטורים, משקיעים ושותפים. יזמים רבים מסיימים את התוכנית ומתנתקים ממנה. כדאי לשמור על קשר, להשתתף באירועי בוגרים, לעדכן את המנטורים בהתקדמות ולעזור ליזמים בקבוצות הבאות. הקשרים האלה יכולים להועיל בגיוסים, בגיוס עובדים ובחיבור ללקוחות לאורך שנים.
האם בכלל צריך תוכנית
לפני שמגישים מועמדות, שווה לעצור ולשאול אם החברה בכלל זקוקה לתוכנית. מייסדים עם ניסיון קודם, רשת קשרים חזקה ומשקיעים שכבר מתעניינים, עשויים להתקדם מהר יותר בלי מסגרת חיצונית. לעומת זאת, מייסדים בפעם הראשונה, יזמים שעוברים לתחום חדש או צוותים ממקומות מרוחקים ממרכזי ההייטק, יכולים להפיק תועלת רבה מהליווי ומהחיבורים. כדאי לרשום מה בדיוק חסר לחברה כרגע, ידע, כסף, קשרים או משמעת עבודה, ולבדוק אם התוכנית באמת עונה על החסר הזה. לפעמים מנטור אחד טוב או משקיע אנג'ל מעורב יספקו את אותה תועלת, בלי לוותר על אחוזים ובלי להתחייב לחודשים של פעילות מובנית.
לסיכום
תוכנית האצה או חממה טכנולוגית יכולות להיות מנוף משמעותי לסטארטאפ, בתנאי שבוחרים את התוכנית הנכונה, בשלב הנכון ובתנאים הנכונים. בדיקת התאמה לתחום, הבנת התמורה מול האחוזים, שיחה עם בוגרים, קריאה זהירה של ההסכם והגדרת יעדים ברורים, יעזרו להפיק את המרב מהתוכנית. מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בסטארטאפים לפני החתימה על ההסכם.