סבבי גיוס בהון סיכון: מה ההבדל בין פרי־סיד, סיד, A ו־B
מדריך מסודר לשלבי הגיוס של סטארטאפ: מה המשקיעים מחפשים בכל שלב, כמה כסף מגייסים בדרך כלל ומה זה אומר על החברה והמייסדים.
כל מי שקורא את מדורי ההייטק נתקל במונחים כמו סבב סיד, סבב A או סבב B, ולעתים קרובות הם נשמעים כמו שפה פנימית של קרנות ויזמים. בפועל מדובר בשלבים די ברורים בחייה של חברה צעירה, וכל אחד מהם משקף רמת בשלות אחרת של המוצר, של הצוות ושל השוק. הבנה של השלבים האלה חשובה לא רק למייסדים, אלא גם לעובדים שמקבלים אופציות, למשקיעים פרטיים ולכל מי ששוקל להצטרף לסטארטאפ.
מה זה בכלל הון סיכון
הון סיכון הוא כסף שמושקע בחברות צעירות בתמורה לחלק מהבעלות בהן, מתוך ידיעה שרוב החברות ייכשלו ומיעוטן יחזירו את ההשקעה פי כמה וכמה. קרן הון סיכון מגייסת כסף ממשקיעים מוסדיים, ממשפחות עשירות ומגופים אחרים, ומשקיעה אותו בעשרות חברות לאורך כמה שנים. ההיגיון הכלכלי של הקרן נשען על הצלחה גדולה אחת או שתיים שמכסות את כל ההפסדים.
בגלל המבנה הזה, קרנות לא מחפשות עסקים רווחיים וקטנים אלא חברות שיש להן פוטנציאל לגדול מהר מאוד ולהגיע לשווי של מאות מיליוני דולרים ויותר. זו הסיבה שיזם שבונה עסק יציב אבל מוגבל בגודלו יתקשה לגייס מקרן, גם אם מדובר בעסק מצוין. חשוב להבין את זה לפני שמתחילים לרדוף אחרי משקיעים.
בישראל פועלות עשרות קרנות מקומיות לצד קרנות בינלאומיות רבות, ולצדן משקיעי אנג׳ל, חממות ומאיצים. כל אחד מהגורמים האלה נכנס בדרך כלל בשלב אחר בחיי החברה, ולכן חשוב לפנות לגורם הנכון בזמן הנכון.
פרי־סיד: רעיון, צוות והוכחה ראשונית
שלב הפרי־סיד הוא השלב המוקדם ביותר. לעתים קרובות יש בו רק צוות מייסדים, רעיון ומצגת, ולפעמים אב טיפוס ראשוני. הכסף מגיע בעיקר ממשקיעי אנג׳ל, מחברים ובני משפחה, מחממות טכנולוגיות או מקרנות שמתמחות בשלבים מוקדמים מאוד. הסכומים בדרך כלל צנועים יחסית ונועדו לאפשר לצוות לעבוד במשרה מלאה ולבנות גרסה ראשונה של המוצר.
בשלב הזה המשקיעים בוחנים בעיקר את האנשים. האם למייסדים יש ניסיון רלוונטי, האם הם מכירים לעומק את הבעיה שהם מנסים לפתור, והאם הם מסוגלים לגייס עובדים טובים ולהתמודד עם קשיים. מאחר שאין עדיין נתונים אמיתיים, ההחלטה נשענת במידה רבה על אמון ועל התרשמות.
סיד: מוצר ראשון ולקוחות ראשונים
בסבב הסיד החברה כבר אמורה להחזיק מוצר שעובד, גם אם בגרסה בסיסית, ובדרך כלל גם כמה לקוחות או משתמשים ראשונים. המטרה של הכסף בשלב הזה היא להגיע להתאמה בין המוצר לשוק, כלומר להוכיח שיש קבוצה ברורה של לקוחות שצריכה את הפתרון ומוכנה לשלם עליו.
הקרנות שמשקיעות בסיד מסתכלות על סימנים מוקדמים: קצב הצטרפות משתמשים, שימוש חוזר, משוב מלקוחות ראשונים ולפעמים הכנסות ראשונות. הן גם בוחנות את גודל השוק ואת התחרות. חברה שמגייסת סיד בדרך כלל מתכננת להשתמש בכסף לתקופה של שנה וחצי עד שנתיים, ובסופה להגיע לסבב הבא עם נתונים משכנעים.
סבב A: מהוכחת היתכנות למנוע צמיחה
סבב A מסמן מעבר משמעותי. החברה כבר הוכיחה שיש ביקוש למוצר, ועכשיו היא צריכה כסף כדי לבנות מערך מכירות ושיווק, להרחיב את צוות הפיתוח ולהתחיל לצמוח בקצב מהיר. ההשקעות בשלב הזה גדולות בהרבה מסבב הסיד, והקרנות דורשות בדרך כלל נתונים ממשיים על הכנסות, על שימור לקוחות ועל עלות גיוס לקוח.
בשלב הזה גם נכנסים לתמונה תנאים משפטיים מורכבים יותר: מושב בדירקטוריון למשקיע המוביל, זכויות וטו על החלטות מסוימות, מניות בכורה עם העדפה בפירוק ועוד. מייסדים שמגיעים לסבב A צריכים ליווי של עורך דין שמתמחה בהשקעות הייטק, כי לתנאים האלה יש השפעה ארוכת טווח על השליטה בחברה ועל חלוקת הכסף באקזיט.
סבב B והלאה: הרחבה והתבססות
מסבב B ואילך החברה כבר אמורה להיות מכונה שעובדת. הכסף נועד להרחבה לשווקים חדשים, להשקת מוצרים נוספים, לרכישות של חברות קטנות או לחיזוק המעמד מול מתחרים. המשקיעים בשלבים האלה הם לרוב קרנות גדולות יותר, קרנות צמיחה ולפעמים גם משקיעים אסטרטגיים כמו תאגידים טכנולוגיים.
בסבבים המאוחרים הדגש עובר מפוטנציאל לביצועים. המשקיעים בוחנים קצב צמיחה בהכנסות, שולי רווח גולמי, יעילות בהוצאות השיווק ומסלול ברור לרווחיות. חברה שלא עומדת ביעדים עלולה למצוא את עצמה מגייסת בשווי נמוך מהסבב הקודם, מצב שנקרא בשפת התעשייה סבב למטה.
מה המשמעות למייסדים ולעובדים
כל סבב גיוס מכניס כסף לחברה אבל גם מקטין את אחוז הבעלות של בעלי המניות הקיימים. מייסדים שהחזיקו בתחילת הדרך ברוב המניות עשויים למצוא את עצמם, אחרי כמה סבבים, עם נתח קטן בהרבה. זה לא בהכרח רע, כי עוגה גדולה יותר יכולה להיות שווה יותר גם אם הפרוסה קטנה, אבל צריך לתכנן את זה מראש.
עובדים שמקבלים אופציות צריכים לשאול באיזה שלב נמצאת החברה, כמה כסף גויס, ומה מבנה מניות הבכורה. נתונים אלה משפיעים ישירות על השאלה כמה יהיו שוות האופציות שלהם ביום שבו החברה תימכר או תונפק.
- פרי־סיד: צוות ורעיון, כסף מאנג׳לים וחממות.
- סיד: מוצר ראשון וחיפוש התאמה לשוק.
- סבב A: בניית מנוע מכירות וצמיחה.
- סבב B ומעלה: הרחבה, שווקים חדשים ודרך לרווחיות.
לסיכום, שלבי הגיוס אינם רק כותרות בעיתון אלא מפת דרכים שמסבירה איפה נמצאת חברה ומה מצופה ממנה. מייסדים שמבינים את ההיגיון של כל שלב יכולים להתכונן טוב יותר, לבחור את המשקיעים המתאימים ולהימנע מהתחייבויות שיכבידו עליהם בהמשך. ומי ששוקל להצטרף לסטארטאפ כעובד או כמשקיע יעשה נכון אם ישאל את השאלות האלה לפני שהוא חותם.