גיוס סבב סיד: הטעויות הנפוצות של מייסדים ואיך להימנע מהן
רוב המייסדים מגייסים סבב סיד פעם אחת בחייהם, ולכן חוזרים על אותן טעויות. כך תתכוננו נכון ותגיעו לסבב בתנאים טובים יותר.
סבב הסיד הוא בדרך כלל הכסף המוסדי הראשון שנכנס לסטארטאפ, והוא קובע במידה רבה את מסלול החברה בשנים הבאות. הבעיה היא שרוב המייסדים עושים את זה בפעם הראשונה, בלחץ זמן, כשהחשבון בבנק הולך ומתרוקן. בדיוק בתנאים האלה נוטים לעשות טעויות שקשה מאוד לתקן אחר כך: גיוס מוקדם מדי או מאוחר מדי, סכום שגוי, משקיעים לא מתאימים ותנאים שנראים תמימים על הנייר אבל מכבידים מאוד בהמשך. ריכזנו את הטעויות הנפוצות ביותר שאנשי מקצוע בתחום ההון סיכון רואים שוב ושוב, וגם את הדרכים הפשוטות יחסית להימנע מהן.
טעות ראשונה: להתחיל לגייס כשהכסף כבר נגמר
אחת הטעויות הקלאסיות היא לצאת לסבב רק כשנשארו לחברה חודשיים או שלושה של מזומנים. תהליך גיוס סיד אורך בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים, ולעתים יותר, מהפגישה הראשונה ועד שהכסף נכנס בפועל לחשבון. מייסד שנמצא בלחץ זמן משדר את הלחץ הזה למשקיעים, ומשקיעים מנוסים יודעים לזהות את זה מהר מאוד. התוצאה היא כוח מיקוח נמוך, ויתורים על הערכת שווי ולעתים הסכמה לתנאים שלא היו מתקבלים במצב אחר.
הכלל המקובל הוא להתחיל לבנות קשרים עם משקיעים חודשים רבים לפני שבאמת צריכים את הכסף. פגישות היכרות, עדכונים תקופתיים קצרים ושיתוף בהתקדמות יוצרים אמון, וכשמגיע הרגע לגייס בפועל, חלק מהמשקיעים כבר מכירים את החברה ואת הצוות. כדאי לתכנן כך שכשהסבב יוצא לדרך, יישארו לפחות תשעה עד שנים עשר חודשי פעילות בקופה.
טעות שנייה: לגייס סכום שלא מבוסס על תוכנית עבודה
מייסדים רבים בוחרים סכום גיוס לפי מה שנשמע להם הגיוני או לפי מה שגייס חבר מהתעשייה. זו טעות. סכום הגיוס צריך לנבוע מתוכנית עבודה ברורה: אילו אבני דרך החברה צריכה להשיג עד הסבב הבא, כמה אנשים צריך לגייס כדי להגיע אליהן, ומה העלות החודשית של הפעילות. גיוס של סכום קטן מדי עלול להשאיר את החברה באמצע הדרך, בלי מספיק נתונים כדי לשכנע משקיעים בסבב A. גיוס של סכום גדול מדי, לעומת זאת, משמעו דילול מיותר של המייסדים ולעתים גם הערכת שווי מנופחת שקשה לעמוד בה.
הגישה המומלצת היא לבנות תקציב לשמונה עשר עד עשרים וארבעה חודשים, להוסיף מרווח ביטחון סביר ולהציג למשקיעים בבירור מה הכסף יאפשר להשיג. משקיע שרואה קשר ישיר בין הסכום המבוקש לבין יעדים מדידים מקבל הרבה יותר ביטחון בצוות.
טעות שלישית: לרדוף אחרי הערכת השווי הגבוהה ביותר
זה מפתה מאוד לבחור את ההצעה עם הערכת השווי הגבוהה ביותר, אבל הערכת שווי היא רק פרמטר אחד מתוך רבים. הערכה גבוהה מדי בשלב הסיד יוצרת רף גבוה לסבב הבא. אם החברה לא תצליח לצמוח בקצב שמצדיק עלייה בשווי, היא עלולה להגיע לסבב יורד, שפוגע במורל העובדים, בערך האופציות שלהם ובאמון המשקיעים.
לצד הערכת השווי חשוב לבחון את זהות המשקיע, את הניסיון שלו בתחום, את היכולת שלו להשתתף בסבבים הבאים ואת התנאים הנלווים להשקעה. לעתים הצעה עם הערכת שווי מעט נמוכה יותר ממשקיע מוביל ומעורב שווה הרבה יותר בטווח הארוך.
טעות רביעית: לא לקרוא את האותיות הקטנות
מסמך התנאים העקרוניים, הטרם שיט, כולל סעיפים שנראים טכניים אבל יש להם השלכות כלכליות משמעותיות. בין הנקודות שמייסדים נוטים להחמיץ:
- העדפת פירוק, כלומר מי מקבל את הכסף ראשון במקרה של מכירה או סגירה, ובאיזה מכפיל.
- זכויות וטו של משקיעים על החלטות מהותיות בחברה.
- הרכב הדירקטוריון ומי שולט בו לאחר הסבב.
- מנגנוני הגנה מפני דילול שעלולים לפגוע במייסדים בסבב יורד.
- הגדלת מאגר האופציות לעובדים לפני הכסף, שמדללת בפועל רק את המייסדים.
כדי להימנע מהפתעות, חשוב לעבוד עם עורך דין שמתמחה בהון סיכון ובסטארטאפים, ולא עם עורך דין כללי. עורך דין מנוסה מכיר את מה שמקובל בשוק ויודע היכן אפשר לבקש שינויים בלי לפגוע ביחסים עם המשקיע.
טעות חמישית: לפנות לכל משקיע בלי סינון
מייסדים רבים שולחים את המצגת לעשרות ולפעמים למאות משקיעים בלי לבדוק אם הם בכלל משקיעים בתחום, בשלב ובגודל ההשקעה הרלוונטיים. זו לא רק בזבוז זמן. כשהשוק הקטן של המשקיעים בישראל שומע שהחברה פנתה לכולם וקיבלה סירובים רבים, היא עלולה להיתפס כחברה שאיש לא רוצה בה.
הגישה הנכונה היא לבנות רשימה ממוקדת של משקיעים מתאימים, לדרג אותם לפי התאמה ולפנות אליהם בגלים. עדיף להגיע דרך היכרות חמה, למשל ממייסד אחר שהמשקיע השקיע בו, מאשר בפנייה קרה. כדאי גם לתאם את התהליך כך שכמה משקיעים יגיעו להחלטה בזמנים קרובים, מה שיוצר תחרות בריאה.
טעות שישית: להזניח את ניהול הסבב אחרי שנמצא משקיע מוביל
גם אחרי שנמצא משקיע מוביל ונחתם מסמך עקרונות, הסבב עדיין לא נסגר. יש בדיקת נאותות, ניסוח הסכמים מלאים והשלמת הסבב עם משקיעים נוספים. מייסדים שמרפים בשלב הזה מגלים לעתים שהתהליך נמשך חודשים נוספים. כדאי להכין מראש חדר נתונים מסודר עם כל המסמכים המשפטיים, הכספיים והטכנולוגיים, ולוודא שאין בעיות פתוחות כמו זכויות קניין רוחני שלא הועברו לחברה או הסכמים לא חתומים עם עובדים ויועצים.
לסיכום
גיוס סבב סיד הוא תהליך ארוך שדורש תכנון, סבלנות וליווי מקצועי. מי שמתחיל מוקדם, מגייס סכום שמבוסס על תוכנית עבודה ברורה, בוחר משקיעים לפי התאמה ולא רק לפי הערכת שווי ומבין לעומק את התנאים שעליהם הוא חותם, מגדיל משמעותית את הסיכוי לסבב מוצלח. מומלץ להיעזר ביועצים מנוסים, בעורך דין המתמחה בתחום וביזמים שכבר עברו את הדרך, כדי לא לחזור על הטעויות של אחרים.